דלפון עם פס רחב

מאמר זה נכתב מהבטן המצומקה של יליד הארץ בשנות ה-50 אשר קיים כל חובותיו וקצת מעבר ...

הגעתי לגיל שאפשר להתחיל מאחר וקיימתי:כל חובותי :

הכספיות - בתשלומי המיסים וההיטלים משך כ-30 שנה. בהערכה נומינלית של כמיליון $ כולל מ.ע.מ

האזרחיות - משך 30 שנה בשירות צבאי הן כמתנדב בסדיר לצנחנים, והן כמתנדב מסיבות גיל ובריאות במילואים.

המוסריות - לחנך את ילדי לנתינה והתנדבות ולהמשיך בדרכי.

נפגעתי משמעותית מהגזירות הכלכליות הקרויות בלשון מכובסת 'חברתיות' של 3 השנים האחרונות,

ובהמשך באו רעשי המשנה בשלהי 2005 בפסיקת 7 שופטי בג"צ 366/03 ו-888/03 אשר הוגש בינואר 2003 ועסקו בשאלה:

האם קיצוץ בשיעורן של גמלאות הבטחת הכנסה, שנעשה בחקיקת הכנסת, הוא חוקתי?

בבחינת הכל שפיט,

למעט השפוטים... ר"ל.

ומתוך ההחלטה בבג"צ הניתנת שנתיים ומחצה לאחר הגשתה -

כפי שכתב המישנה לנשיא מ' חשין:

"במקרה זה, כבמקרים אחרים, עומד השופט אל-מול אדם כואב המבקש עזרה ומפיל תחינתו לפני בית המשפט. רק לב של אבן לא ירְגַש, ובחזהו של שופט פועם לב בשר-ודם. מבקשים היינו להיות לעזר להם, לעותרים, שהרי חייהם חיי-מצוקה הם, וידענו כי בקושי, בקושי רב עד-למאוד, עולה בידיהם לנהל את חייהם כסדר. ואולם חזקה עלינו מיצוות המישטר שאנו חיים בו, וחובה היא המוטלת עלינו לכבוש את רגשותינו - ולעיתים: גם את כעסנו - ושלא לחרוג מהגבולות שהושמו סביבנו. שאם נעבור ונחרוג, נשבש סידרי מימשל ומינהל והטובה תצא ברעה".

וכאן שאלתי מעל דפי הרשת אל כבודו:

האם האקטיביזם השיפוטי בביטול "נוהל שכן" אין בו משום שיבוש פעילות הצבא ובמשיכת קולמוס הטלת סיכון גובר על הצבא ובתוכו גם על בני החייל?

היכן המידתיות והאיזונים שבין זכות אב ומחנך לחיות בכבוד המוטלת בכף אחת - ובכף שמנגד החובה לתת ולשרת ולהקריב למען...

ומעתה גם להיות חשוף ללא נוהל שכן?

הכף נוטה חזק למטה לצד הזכות לחיות בכבוד,

ומכאן שאין איזון.

הנתון הטרי מדצמבר 2005 לאמור: 34% מהשכירים במשק משתכרים כדי פחות משכר המינימום [3320.00] מבסס המסקנה שאין איזון

.נשווה את המקרה למצב של חברת ביטוח הגובה לאורך שנים פרמיה מוסכמת ממבוטח [כמו הביטוח הלאומי הגובה 5.3% מהשכר].הפרמיה תהיה לצורך הענין בעבור פוליסת אובדן כושר עבודה.

ואז ביום לא בהיר אחד מודיעה חברת הביטוח למבוטחיה כי סכומי הפיצוי בקרות מקרה הביטוח לא יהיו ככתוב בפוליסה, אלא יופחתו בעקבות החלטת הדירקטוריון של החברה...

הנימשל הוא המימשל אשר באמצעות הביטוח הלאומי גובה באדיקות פרמיות של 5.3% מהשכר לאורך השנים - ולאחרונה משנה את תנאי הפוליסה באופן חד-צדדי לרעת המבוטחים ואפילו אינו מחזיר הפרשי פרמיה...

כלום בחזהו של השופט לעיל אכן פועם לב בשר-ודם??

אם חסר לנו עוד סממן של חורבן הבית השלישי באו כב' הנשיא א' ברק, כב' המישנה לנשיא מ' חשין, כב' השופטת ד' ביניש, כב' השופט א' ריבלין, כב' השופטת א' פרוקצ'יה, כב' השופט א' א' לוי, כב' השופט א' גרוניס, ונתנו בנו סימן נוסף לחורבן או בלשון עכשווית "שריטה בתשובתם לסוגיה: האם קיצוץ בשיעורן של גמלאות הבטחת הכנסה, שנעשה בחקיקת הכנסת, הוא חוקתי? ".

את הזמן לקרוא בעיון ולהביא ציטטות של החלטות הבג"צ כמו גם לכתוב מאמר זה מצאתי כמובטל [שלא מרצון] המחובר בפס רחב מדי, אל המציאות העגומה.