?נ.ב. של מי המקום הזה ?

על הכותב:

מקומי, סקרן טבעי שהשכלתו
לכתיבת מאמר/ים באה מ
ידיעות, מעריב, הארץ, חדשות, גלובס, טיים, לייף,
דה-מרקר,רשת ב', סי,אן,אין, אינטרנט,
שוטטות מקיפה בארץ ובעולם ואינספור הקשבות
ושיחות עם אנשים באשר הם.

-=-=-=-=-=-=-=-=
עם ישראל נוצר במזרח התיכון,ירד מצריימה עקב רעב, ושב לאחר מסע בן 40 שנה לבנות את מולדתו

כאשר בירתו ירושלים,

אין חולק על-כך.

-

"סימני הוכחת הבעלות על המקום הזה" ברורים למדי והם: מערת
המכפלה, הר-הבית, החומה, והכתלים של בית המקדש המערבי והדרומי,
קברות המכבים , המגילות הגנוזות ממערות קומראן ועוד
סימני הוכחת בעלות לרוב מעל ומתחת לפני האדמה.

חורבן בית המקדש הראשון ובהמשכו השני ארעו שניהם בתשעה באב, ובשני
חורבני הבית ניגף עמנו ונפוץ לכל עבר ולא נכחד.
מסמך כתוב המוכיח הכל הוא התנך שלנו ובהמשך האימוץ שלו כברית-חדשה ע"י מייסדי הנצרות

אין לאיש בעולם מסמך כתוב הסותר את התנך

כמו כן אין לאיש אמת ארכיאולוגית הסותרת את הסימנים של בעלות יהודית בארץ ישראל

אם נחשב את הספירה העברית
אז התשס"ה = 5765 שנים– נמצא שעם ישראל חי סביב ירושלים כעיר הבירה רק כ 830 שנה
בית ראשון 410+420 בית שני משמע 15% מכלל ההיסטוריה של האומה היהודית היא
מתקיימת במיקום הגיאוגרפי המקורי שלה

מאז חורבן בית שני ע"י טיטוס במאה הראשונה
לספירה חלפו כ- 2000 שנה, בהן השתרש העם היהודי בתפוצות על כל הגלובוס

אם מהלך חיי דור הוא 25 שנה – יוצא שמאז שעם ישראל ישב לאחרונה במזה"ת
סביב ירושלים כעיר בירה - ועד קום המדינה הנוכחית הגלות נמשכה לאורך כ 78 דורות

אין מחלוקת שהחיים למשך 78 דורות, מאלצים הסתגלות לסביבה ולתנאים
השוררים/כפויים.
ההשתנות הכפויה - משפיעה על:
הגיית השפה – בהתאמה לצליל המקומי - אשכנזי תימני ספרדי

צבע העור – בהתאם לקרינת השמש בסביבה - כנ"ל
תרבות האוכל- לפי המצוי והזמין בסביבה ומתואם לכללי הדת לעניין הכנת האוכל
[חמין,גולאש, מלאווח, חריימה]
סגנון חיי המשפחה – בהתאמה לקוד דתי ותרבותי מקומי
תרבות השכלה ותעסוקה – לפי היצע וביקוש בסביבה - סוחרי זהב במרוקו, רופאים באירופה

תרבות הלבוש – לפי זמינות/סוגי האריגים תנאי הסביבה ומאפייני תרבות
דתיים - ככל שיותר קרוב לעמי המזרח – לבוש יותר עטוף ולא חושפני

תרבות ההתנהגות בין אדם למקום על פי קודי ההתנהגות בסביבה - הכנסת אורחים מדברית לעומת המערבית

מגירוש ספרד עד טרום מלחמת העולם ה 2 חייתה כל קהילה יהודית במקומה או הוגלתה למקום אחר, ובכל אותה
עת היו מאפייני בידול ושוני לרוב, במראה ובהתנהלות של יהודי בשונה מבני המקום.
[שטריימל וקפוטה, זקן ארוך, שמירת שבת, פסח, ויום הכיפורים]

למשל במרוקו
חיו יהודים בשכונה מוקפת הנקראת "מלָ'ח" או באירופה בקהילות [שטעט'ל] שהן שכונות
יהודיות בערים.

מצב זה היה לאורך שנים והקל במידה רבה על התנכלות לקהילות
כמו שקרה ערב מלחה"ע 2 – והיווה מושא להשמצת יהודים על-ידי מי שהתקנאו בהם והעלילו על היהודים
שהם מהגרים /זרים המנצלים את משאבי המקום

ניתן להגדיר מכנה משותף באומה היהודית באשר היא בכל הזמנים ובכל העולם
מאפיין של טראומות לאורך הדורות – טראומות של צורך בעמידה ארוכה [ולעיתים אי-עמידה] בהתנכלויות וחרדות קיומיות לאורך 79 הדורות.

צוק העיתים –מלחה"ע ה 2 יצרה
שוב דחף ליהודים באירופה וצפון אפריקה לנטוש ולנדוד בפעם נוספת
חלקם הפליג לצפון ודרום אמריקה ואחרים החלו להבין שארץ היהודים היא ישראל והפליגו בין ביוזמה
עצמית ובין בקבוצות הגירה מאורגנות ע"י פעילים שפעלו מארץ- ישראל שנקראה אז בפי כל
העולם פלשתינה

נוצר המושג "עלייה" שהוטבע כאן בעיתונות המקומית של אותם
ימים ע"י יוצאי אירופה שהיו פעילי הבאת יהודים ארצה ועשו ניסיון מוצלח לשוות לביטוי
הגירה לישראל צליל של פעולה חיובית ומבטיחה, כדי למכור את הרעיון ליהודים באירופה
וצ. אפריקה

תקשורת לא היתה הצד החזק של האנושות בעת ההיא, ולכן התאפשר מצב
בו מהגרים לא מעודכנים בפרטי הנעשה בארץ-היעד ונשענים על אמונה בהבטחות הפעילים

תמונת המצב בארץ בעת הזו - שנות הארבעים במאה העשרים
הייתה של כ 330 כפרים בהם ישבו כ 600,000 מוסלמים-ערבים שהגיעו בנדודיהם
ממדינות האיזור לכאן, מבלי שנתקלו בשומר מאהל שיתריע הדדית על הבעלות וההתיישבות. של הערבים

אותם ערבים היו נוודים שלא היו משוייכגים לשום מדינה או קהילה כלשהיא

אין ספק בדבר שכל מי שהגיע בנדודיו לארץ ישראל – פלשתינה- והחליט להישאר הבחין הבין
ובחר להתעלם מסימני ההיכר שכאן היו קודם יאהוד

התימוכין לכך באים
מעובדות פרוזאיות כמו- שמות האולמות במערת המכפלה בערבית "איצחקייה" "איברהימייה"
בהקבלה ל- יצחק ואברהם שהם השמות המקוריים מימי בניית המערה ע"י אברהם אבינו שקנה
אותה בכסף מעפרון החיתי לקבור בה את שרה

...
בהמשך בכל מקום עם מבני קודש ליהודים כמו גם לנוצרים הקימו
המוסלמים מסגדים גבוהים, ובמקרה של הר-הבית גם ניצלו והשתמשו באבני החורבן לבנית
המסגדים. התנהלות דומה נראה בבניית מסגדים גדולים במיוחד ממש מול כנסיות נוצריות
בעיר העתיקה.

האימוץ של המושג "פלסטינאי" - שגוי וכולנו נופלים בו ומקבעים
אגב כך בתודעה שגיאה קריטית היוצרת תודעה שיקרית.
איש מהמוסלמים המתנחלים כאן לפני כ 100 שנה לא קיים זיקה היסטורית או אחרת לחבל ארץ זה
ההוכחה הנחרצת היא שבמקורות ובכתבי קודש מוסלמים

לא מוזכרת ירושלים וגם לא שם של מקום אחר בארץ ישראל ולוא פעם אחת

רק פולקלור ושגיאות כמו הביטוי "פלסטינאים" יצרו יש-מאין תדמיות שגויות,
שעליהן משלמים כאן בדם כמאה שנים.

תקנו אותי אם טעיתי