הבלוג של ליר וכרמל

......הבלוג של ליר Leer

AskZeev HSE

בדיקה עצמית Self Test

מדוע אני חושב אחרת על לאומיות ובטוח שהשמאל טועה כי הוא לוקה בעיוורון ובכל השאר אני כן חושב כמו mainstream
מצאתי עצמי בר-פלוגתא עם אחרים אשר יש לי הערכה לדרך חשיבתם ולדעותיהם בשאר ירקות.
למה יש פער כל כך קיצוני בין דעותי הפוליטיות - מול דעותיהם שלהם
להמחיש עת הדרך בה בניתי את דעתי והגעתי למסקנות חד-משמעיות:
נתחיל כאן זהו הסבר שנכתב במשותף ע"י יהודים וערבים עם תמונות המציגות את החומות בין ישובים ערבים ושכניהם הערבים
קראתי את הרצאותיו 1 2 של ארנון סופר
מאמריו של גנדי ז"ל
שדה-בוקר המדרשה לחקר המדבר
מאמרי המכון הישראלי לדמוקרטיה ההיסטוריה של תביעות המקרקעין של הבדואים בנגב
נתוני הלשכה לסטטיסטיקה

אז מה? יכול להיות שרק אני קראתי עד הסוף את כל אלה ??

דלפון עם פס רחב

מאמר זה נכתב מהבטן המצומקה של יליד הארץ בשנות ה-50 אשר קיים כל חובותיו וקצת מעבר ...

הגעתי לגיל שאפשר להתחיל מאחר וקיימתי:כל חובותי :

הכספיות - בתשלומי המיסים וההיטלים משך כ-30 שנה. בהערכה נומינלית של כמיליון $ כולל מ.ע.מ

האזרחיות - משך 30 שנה בשירות צבאי הן כמתנדב בסדיר לצנחנים, והן כמתנדב מסיבות גיל ובריאות במילואים.

המוסריות - לחנך את ילדי לנתינה והתנדבות ולהמשיך בדרכי.

נפגעתי משמעותית מהגזירות הכלכליות הקרויות בלשון מכובסת 'חברתיות' של 3 השנים האחרונות,

ובהמשך באו רעשי המשנה בשלהי 2005 בפסיקת 7 שופטי בג"צ 366/03 ו-888/03 אשר הוגש בינואר 2003 ועסקו בשאלה:

האם קיצוץ בשיעורן של גמלאות הבטחת הכנסה, שנעשה בחקיקת הכנסת, הוא חוקתי?

בבחינת הכל שפיט,

למעט השפוטים... ר"ל.

ומתוך ההחלטה בבג"צ הניתנת שנתיים ומחצה לאחר הגשתה -

כפי שכתב המישנה לנשיא מ' חשין:

"במקרה זה, כבמקרים אחרים, עומד השופט אל-מול אדם כואב המבקש עזרה ומפיל תחינתו לפני בית המשפט. רק לב של אבן לא ירְגַש, ובחזהו של שופט פועם לב בשר-ודם. מבקשים היינו להיות לעזר להם, לעותרים, שהרי חייהם חיי-מצוקה הם, וידענו כי בקושי, בקושי רב עד-למאוד, עולה בידיהם לנהל את חייהם כסדר. ואולם חזקה עלינו מיצוות המישטר שאנו חיים בו, וחובה היא המוטלת עלינו לכבוש את רגשותינו - ולעיתים: גם את כעסנו - ושלא לחרוג מהגבולות שהושמו סביבנו. שאם נעבור ונחרוג, נשבש סידרי מימשל ומינהל והטובה תצא ברעה".

וכאן שאלתי מעל דפי הרשת אל כבודו:

האם האקטיביזם השיפוטי בביטול "נוהל שכן" אין בו משום שיבוש פעילות הצבא ובמשיכת קולמוס הטלת סיכון גובר על הצבא ובתוכו גם על בני החייל?

היכן המידתיות והאיזונים שבין זכות אב ומחנך לחיות בכבוד המוטלת בכף אחת - ובכף שמנגד החובה לתת ולשרת ולהקריב למען...

ומעתה גם להיות חשוף ללא נוהל שכן?

הכף נוטה חזק למטה לצד הזכות לחיות בכבוד,

ומכאן שאין איזון.

הנתון הטרי מדצמבר 2005 לאמור: 34% מהשכירים במשק משתכרים כדי פחות משכר המינימום [3320.00] מבסס המסקנה שאין איזון

.נשווה את המקרה למצב של חברת ביטוח הגובה לאורך שנים פרמיה מוסכמת ממבוטח [כמו הביטוח הלאומי הגובה 5.3% מהשכר].הפרמיה תהיה לצורך הענין בעבור פוליסת אובדן כושר עבודה.

ואז ביום לא בהיר אחד מודיעה חברת הביטוח למבוטחיה כי סכומי הפיצוי בקרות מקרה הביטוח לא יהיו ככתוב בפוליסה, אלא יופחתו בעקבות החלטת הדירקטוריון של החברה...

הנימשל הוא המימשל אשר באמצעות הביטוח הלאומי גובה באדיקות פרמיות של 5.3% מהשכר לאורך השנים - ולאחרונה משנה את תנאי הפוליסה באופן חד-צדדי לרעת המבוטחים ואפילו אינו מחזיר הפרשי פרמיה...

כלום בחזהו של השופט לעיל אכן פועם לב בשר-ודם??

אם חסר לנו עוד סממן של חורבן הבית השלישי באו כב' הנשיא א' ברק, כב' המישנה לנשיא מ' חשין, כב' השופטת ד' ביניש, כב' השופט א' ריבלין, כב' השופטת א' פרוקצ'יה, כב' השופט א' א' לוי, כב' השופט א' גרוניס, ונתנו בנו סימן נוסף לחורבן או בלשון עכשווית "שריטה בתשובתם לסוגיה: האם קיצוץ בשיעורן של גמלאות הבטחת הכנסה, שנעשה בחקיקת הכנסת, הוא חוקתי? ".

את הזמן לקרוא בעיון ולהביא ציטטות של החלטות הבג"צ כמו גם לכתוב מאמר זה מצאתי כמובטל [שלא מרצון] המחובר בפס רחב מדי, אל המציאות העגומה.

?נ.ב. של מי המקום הזה ?

על הכותב:

מקומי, סקרן טבעי שהשכלתו
לכתיבת מאמר/ים באה מ
ידיעות, מעריב, הארץ, חדשות, גלובס, טיים, לייף,
דה-מרקר,רשת ב', סי,אן,אין, אינטרנט,
שוטטות מקיפה בארץ ובעולם ואינספור הקשבות
ושיחות עם אנשים באשר הם.

-=-=-=-=-=-=-=-=
עם ישראל נוצר במזרח התיכון,ירד מצריימה עקב רעב, ושב לאחר מסע בן 40 שנה לבנות את מולדתו

כאשר בירתו ירושלים,

אין חולק על-כך.

-

"סימני הוכחת הבעלות על המקום הזה" ברורים למדי והם: מערת
המכפלה, הר-הבית, החומה, והכתלים של בית המקדש המערבי והדרומי,
קברות המכבים , המגילות הגנוזות ממערות קומראן ועוד
סימני הוכחת בעלות לרוב מעל ומתחת לפני האדמה.

חורבן בית המקדש הראשון ובהמשכו השני ארעו שניהם בתשעה באב, ובשני
חורבני הבית ניגף עמנו ונפוץ לכל עבר ולא נכחד.
מסמך כתוב המוכיח הכל הוא התנך שלנו ובהמשך האימוץ שלו כברית-חדשה ע"י מייסדי הנצרות

אין לאיש בעולם מסמך כתוב הסותר את התנך

כמו כן אין לאיש אמת ארכיאולוגית הסותרת את הסימנים של בעלות יהודית בארץ ישראל

אם נחשב את הספירה העברית
אז התשס"ה = 5765 שנים– נמצא שעם ישראל חי סביב ירושלים כעיר הבירה רק כ 830 שנה
בית ראשון 410+420 בית שני משמע 15% מכלל ההיסטוריה של האומה היהודית היא
מתקיימת במיקום הגיאוגרפי המקורי שלה

מאז חורבן בית שני ע"י טיטוס במאה הראשונה
לספירה חלפו כ- 2000 שנה, בהן השתרש העם היהודי בתפוצות על כל הגלובוס

אם מהלך חיי דור הוא 25 שנה – יוצא שמאז שעם ישראל ישב לאחרונה במזה"ת
סביב ירושלים כעיר בירה - ועד קום המדינה הנוכחית הגלות נמשכה לאורך כ 78 דורות

אין מחלוקת שהחיים למשך 78 דורות, מאלצים הסתגלות לסביבה ולתנאים
השוררים/כפויים.
ההשתנות הכפויה - משפיעה על:
הגיית השפה – בהתאמה לצליל המקומי - אשכנזי תימני ספרדי

צבע העור – בהתאם לקרינת השמש בסביבה - כנ"ל
תרבות האוכל- לפי המצוי והזמין בסביבה ומתואם לכללי הדת לעניין הכנת האוכל
[חמין,גולאש, מלאווח, חריימה]
סגנון חיי המשפחה – בהתאמה לקוד דתי ותרבותי מקומי
תרבות השכלה ותעסוקה – לפי היצע וביקוש בסביבה - סוחרי זהב במרוקו, רופאים באירופה

תרבות הלבוש – לפי זמינות/סוגי האריגים תנאי הסביבה ומאפייני תרבות
דתיים - ככל שיותר קרוב לעמי המזרח – לבוש יותר עטוף ולא חושפני

תרבות ההתנהגות בין אדם למקום על פי קודי ההתנהגות בסביבה - הכנסת אורחים מדברית לעומת המערבית

מגירוש ספרד עד טרום מלחמת העולם ה 2 חייתה כל קהילה יהודית במקומה או הוגלתה למקום אחר, ובכל אותה
עת היו מאפייני בידול ושוני לרוב, במראה ובהתנהלות של יהודי בשונה מבני המקום.
[שטריימל וקפוטה, זקן ארוך, שמירת שבת, פסח, ויום הכיפורים]

למשל במרוקו
חיו יהודים בשכונה מוקפת הנקראת "מלָ'ח" או באירופה בקהילות [שטעט'ל] שהן שכונות
יהודיות בערים.

מצב זה היה לאורך שנים והקל במידה רבה על התנכלות לקהילות
כמו שקרה ערב מלחה"ע 2 – והיווה מושא להשמצת יהודים על-ידי מי שהתקנאו בהם והעלילו על היהודים
שהם מהגרים /זרים המנצלים את משאבי המקום

ניתן להגדיר מכנה משותף באומה היהודית באשר היא בכל הזמנים ובכל העולם
מאפיין של טראומות לאורך הדורות – טראומות של צורך בעמידה ארוכה [ולעיתים אי-עמידה] בהתנכלויות וחרדות קיומיות לאורך 79 הדורות.

צוק העיתים –מלחה"ע ה 2 יצרה
שוב דחף ליהודים באירופה וצפון אפריקה לנטוש ולנדוד בפעם נוספת
חלקם הפליג לצפון ודרום אמריקה ואחרים החלו להבין שארץ היהודים היא ישראל והפליגו בין ביוזמה
עצמית ובין בקבוצות הגירה מאורגנות ע"י פעילים שפעלו מארץ- ישראל שנקראה אז בפי כל
העולם פלשתינה

נוצר המושג "עלייה" שהוטבע כאן בעיתונות המקומית של אותם
ימים ע"י יוצאי אירופה שהיו פעילי הבאת יהודים ארצה ועשו ניסיון מוצלח לשוות לביטוי
הגירה לישראל צליל של פעולה חיובית ומבטיחה, כדי למכור את הרעיון ליהודים באירופה
וצ. אפריקה

תקשורת לא היתה הצד החזק של האנושות בעת ההיא, ולכן התאפשר מצב
בו מהגרים לא מעודכנים בפרטי הנעשה בארץ-היעד ונשענים על אמונה בהבטחות הפעילים

תמונת המצב בארץ בעת הזו - שנות הארבעים במאה העשרים
הייתה של כ 330 כפרים בהם ישבו כ 600,000 מוסלמים-ערבים שהגיעו בנדודיהם
ממדינות האיזור לכאן, מבלי שנתקלו בשומר מאהל שיתריע הדדית על הבעלות וההתיישבות. של הערבים

אותם ערבים היו נוודים שלא היו משוייכגים לשום מדינה או קהילה כלשהיא

אין ספק בדבר שכל מי שהגיע בנדודיו לארץ ישראל – פלשתינה- והחליט להישאר הבחין הבין
ובחר להתעלם מסימני ההיכר שכאן היו קודם יאהוד

התימוכין לכך באים
מעובדות פרוזאיות כמו- שמות האולמות במערת המכפלה בערבית "איצחקייה" "איברהימייה"
בהקבלה ל- יצחק ואברהם שהם השמות המקוריים מימי בניית המערה ע"י אברהם אבינו שקנה
אותה בכסף מעפרון החיתי לקבור בה את שרה

...
בהמשך בכל מקום עם מבני קודש ליהודים כמו גם לנוצרים הקימו
המוסלמים מסגדים גבוהים, ובמקרה של הר-הבית גם ניצלו והשתמשו באבני החורבן לבנית
המסגדים. התנהלות דומה נראה בבניית מסגדים גדולים במיוחד ממש מול כנסיות נוצריות
בעיר העתיקה.

האימוץ של המושג "פלסטינאי" - שגוי וכולנו נופלים בו ומקבעים
אגב כך בתודעה שגיאה קריטית היוצרת תודעה שיקרית.
איש מהמוסלמים המתנחלים כאן לפני כ 100 שנה לא קיים זיקה היסטורית או אחרת לחבל ארץ זה
ההוכחה הנחרצת היא שבמקורות ובכתבי קודש מוסלמים

לא מוזכרת ירושלים וגם לא שם של מקום אחר בארץ ישראל ולוא פעם אחת

רק פולקלור ושגיאות כמו הביטוי "פלסטינאים" יצרו יש-מאין תדמיות שגויות,
שעליהן משלמים כאן בדם כמאה שנים.

תקנו אותי אם טעיתי

בעניין: היכן כדאי לחיות ומאיזו סיבה

א' (70) ממונטוידאו - נ' - ז' (53) מאריאל ואחרים

בעניין: היכן כדאי לחיות ומאיזו סיבה

בהמתנה בתור מצאנו עצמנו משועממים ואני ששמעתי אקצנט לטיני שאלתי:
מאיזו עיר אתה, ללמדו שאת היבשת והמדינה כבר קלטתי.
מונטה-וידאו.
טוב לך?
כן הוא עונה. כן החלטי מחייך, ומוסיף: עם 1200 פנסיה לא טוב פיננסי אבל טוב לנו.
כמה שנים אתם בארץ [הגנבתי קביעה שהוא בעל משפחה]

מ1972.
או- הו, אתם ותיקים !
א' מנדב ללא שידול: הילדים נולדו שם, אבל התחתנו כאן.

נו, [הוא בחקירה נגדית הוגנת]: ואתה מכאן?
כן, 15 שנים אני כאן, נולדתי בארץ.

הימרתי על "כן" לשאלה הבאה ויצאתי טוב-
הייתם בביקור באורוגואי מאז שעליתם?
כן בטח. אחרי מלחמת המפרץ.

ואיך הרגשתם?
קיבלו אותנו באהבה אבל ראינו שהם נשארו בלי להתקדם –
אותו דבר מה שהיה לפני 34 שנה.
תראה אפשר לחיות שם כמו מלך
אם יש לך מקצוע טוב אין בעיה להיות עשיר גדול.
אנשים טובים שם.
אתה יודע – לא כמו פה הפוליטיקה אצלהם!
אתה יודע מתי שם זמן של פסח – הילדים בבית-ספר לא לומדים משהו חדש.
למה שהילדים שלנו היהודים בחופש פסח, ולקתולים אין חופש בזמן של פסח שלנו.

אז הם ממשיכים בבית-ספר כל הזמן אבל לא מתחילים ללמד משהו חדש שאחר-כך יהיה קשה לילדים שלנו
זה לא כתוב בחוק, אבל זה ככה האנשים שמה כל השנים.
אם תלך לבית חולים או לבנין של ממשלה, לא תמצא צלב על קיר או משהו כזה של דת.
גם לא תוכל לראות בבניין של ממשלה מישהו קתולי דתי עם בגדים של כומר.

אבל כאן, אני רואה בכל מקום ממשלתי אנשים דתיים שהם עובדים של ממשלה שלנו (!) וזה נראה לי לא בסדר.

הימרתי שלא יתרגז: תגיד, אם כאן 1200 פנסיה, אז למה נשארתם פה?
תראה- שם יש גנבים
בלילה אתה לא יכול ללכת בכל מקום, זה סכנה.
יש בעיה גדולה עכשיו שמה– מה שכאן אין, פה אני לא מפחד בחושך ברחוב
תגיד אני שואל –
אפשר להבין שהחלטתם להישאר כאן בגלל ששם השודדים גונבים אנשים ברחוב וכאן הממשלה שודדת בצורה מרוכזת? – אז אין פחד ברחוב?

או! בחיוך- אתה צודק, לא חשבתי לגיד זה ככה, אבל אתה באמת אומר נכון.
חג שמח.